למה אנחנו עוזבים את המנורות החמות הישנות לטובת מחממי אינפרא-אדום ברמת IP66
בואו נהיה כנים: רוב המנורות החמות שיש בחדרי האמבטיה הן חסרות תועלת. אתם מתקינים אותן, הן עובדות לזמן מה, ואז – בום. קצת אדים או טיפות מים נכנסות לתוך המנורה, החוטים שלה נקורים, והמנורה כבה. זה מעצבן, ובכנות, זו בזבוז של כסף.
לכן אנחנו עוברים לשימוש במחממי אינפרא-אדום ברמת IP66. הם באמת מסוגלים לעמוד בתנאי הסביבה שלהם.
מה בעצם אומרת רמת IP66?
בשפה פשוטה: זה אומר שהמחמם מאוטם היטב. אבק לא יכול להיכנס, וזרמי מים חזקים לא יכולים לחדור לתוך המחמם. אנחנו משתמשים בחומרים עמידים שלא נרקבים. כך נמנע ה“שחיקה האיטית” שקורית במחממים זולים, שבהם הלחות פוגעת בחומרי הבידוד עד שהם נהרסים. במחממים אלו, החלק הפנימי נשאר יבש. פשוט כל כך.
הקסם של האינפרא-אדום (ולמה זה נוח יותר)
מנורות רגילות מנסות לחמם את האוויר. אבל אם יש בחדר אמבטיה רוחות או חלון פתוח, החום פשוט נעלם.
האינפרא-אדום שונה. הוא לא מתחשב בטמפרטורת האוויר. הוא שולח חום שפוגע ישירות בעור ובמשטחים שמסביב. זו תחושה נעימה מיד לאחר שמדליקים את המחמם. אין צורך לחכות שהחדר יתחמם.
אנחנו משתמשים ברכיבים בעלי גלים קצרים, כי הם מספקים הרבה חום בחלל קטן. רק תשימו לב: המחממים האלו יכולים להיות חמים מאוד. ודאו שיש מספיק מרחק בין המחמם לתקרה, אחרת עלולה להיווצר כתם על הצבע של התקרה.
התקנה ותחזוקה
החדשות הטובות הן שמחממים אלו הם בעצם תחליף מושלם למנורות הישנות שלכם. הם מחוברים למעגלי החשמל הקיימים שלכם, אך כדאי לבדוק שהמפסק שלכם מסוגל לעמוד בעוצמת החשמל של המחמם.
הבעיה היא שהלחות עדיין היא האויב. גם עם מחמם ברמת IP66, אני תמיד ממליץ לבדוק את החיבורים של הכבלים פעם בשנה. אם האטימה נפגעת, אדים יכולים להיכנס. כשמינרלים ממים קשים או מלח נכנסים למעגלי החשמל, חיי המחמם נקצרים.
שמרו על החיבורים טובים, עקבו אחר ההוראות, ולא תצטרכו לדאוג לחימום יתר של המחמם. כך תקבלו מחמם שיחזיק מעמד לאורך זמן.