למה להמשיך לחכות לאוויר חם?
רובנו רגילים לשימוש באוויר חם לחימום. אנו מחממים את האוויר, והאוויר מחמם את החומרים שעליהם אנו עובדים. כך עובדים התנורים. אבל בעיבוד של חומרים סמיכי-מוליכים? זה פשוט איטי מדי. יש עיכוב תרמי מעצבן, שפוגע בזמן העיבוד.
ייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום מבטל את הצורך באוויר חם. במקום לחכות שהאוויר יחמם את החומרים, אנו משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית כדי להעביר אנרגיה ישירות אל החומרים.
זו שינוי מוחלט בדרך שבה אנו חושבים על זמן העיבוד. תחשבו על זה: תנורי חימום רגילים צריכים זמן כדי לחמם את כל החדר, לפני שהם יכולים להיות שימושיים. קרינת אינפרא-אדום לא עובדת כך – היא מספקת אנרגיה במהירות. אין צורך לחכות שהחדר יגיע לטמפרטורה הרצויה; החום מגיע ישירות אל החומרים.
בעבר, שימוש בקרינת אינפרא-אדום היה מסוכן – המערכות הישנות היו גורמות לעלייה יתר בטמפרטורה, מה שגרם לפגיעה בחומרים. אבל הבקרים הדיגיטליים של ימינו מתקנים את הבעיה הזו. הם משתמשים בחיישנים מהירי תגובה ובמעגלי PID כדי לשלוט בעוצמת החום בזמן אמת. כך ניתן להגדיל את עוצמת החום מבלי לפגוע בחומרים.
וגם השטח הדרוש לתפעול המערכת פוחת. אם מחליפים את תעלות האוויר החם במערכת של קרינת אינפרא-אדום, יש יותר מקום. אין צורך במאווררים גדולים ובצינורות ארוכים. כל מה שצריך זה נורות ומקור אנרגיה יציב.
יש עם זאת בעיה אחת – קרינת אינפרא-אדום יכולה לפעול רק בכיוון הראייה. אם לחומר יש צורה מורכבת, לא ניתן להשתמש בנורה אחת בלבד. יש צורך במערכת של נורות או במחזירי קרינה כדי להעביר את החום לאזורים הקשים לחימום.
אם אתם רוצים להגדיל את קצב העיבוד, שימוש בקרינת אינפרא-אדום הוא הפתרון הטוב ביותר. כך ניתן לחסוך הרבה אנרגיה.
רק תשימו לב: בדקו את מאווררי הקירור שלכם. ודאו שהם יכולים להתמודד עם החום שנוצר במערכת. אחרת, החום עלול לפגוע בחוטי החשמל. ואף אחד לא רוצה את זה.