למה מחממי הלולים שלכם נהרסים כל הזמן (ואיך למנוע זאת)
בואו נהיה כנים: לולי תרנגולות הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל הלחות הגבוהה, עשן האמוניה וההפעלות החוזרות ונשנות של המחממים, זה מקום קשה מאוד עבור כל מכשיר אלקטרוני.
רוב המחממים הזולים שאפשר למצוא באינטרנט הם למעשה “פצצות מתקתקות”. הגורם האמיתי לבעיות אינו בדרך כלל הרכיב החימומי עצמו – אלא החיבור שבין החוטים למחמם. כשהחיבור הזה נשבר, הלחות חודרת פנימה ופוגעת בקצוות החמים של המחמם. ואז… נוצר מעגל קצר, והלול נשאר קר.
בעיית החום
הבעיה עם החומרים הרגילים שמשמשים לאטימה היא שהם לא יכולים לעמוד בחום שנוצר על ידי נורות אינפרא-אדום. כשהנורה פועלת, החום עובר לכיוון החוטים. אם משתמשים בחומרי אטימה רגילים – שזה מה שנמצא ברוב המוצרים “מסחריים” – החומר יצטמק בסופו של דבר. זה יוצר פערים קטנים בין החוטים. וזה בדיוק שם שמתחילות הבעיות. כשהמחמם מתקרר, הוא “נושם”, ושואב אוויר לח לתוך אותם פערים.
אנחנו עושים זאת אחרת: אנחנו משתמשים בחומרים עמידים בחום, שלא מתרככים או מצטמקים כשהטמפרטורה עולה. על ידי חיבור החומרים האלו ישירות למעטפת הקוורץ או הסירמיק, אנו מבטלים את הפערים האלו. בלי פערים, בלי לחות.
הכל תלוי בחוטים
אם האטימה שלכם אינה אטומה, החוטים הנחושתיים שלכם יתחילו להתחמצן. זה יגרום להתנגדות גבוהה, שתוביל לחימום יתר באזורים מסוימים. בעצם, החיבור יתחיל להישרף, עד שהחיבור עצמו יימס.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחוטים מצופים ניקל, ובחיבורים חזקים. זה מונע את ההתחמצנות ומבטיח שהחשמל יזרום בצורה חלקה, בלי להפוך את החיבור ל“תנור” קטן.
יש עוד תנאי אחד
יש עם זאת תנאי אחד: מכיוון שהאטימה שלנו עמידה כל כך, החוטים נהיים קצת קשיחים יותר. זה אומר שאי אפשר פשוט לכופף את החוטים בזווית של 90 מעלות במהלך ההתקנה. אם כופפים את החוטים קרוב מדי לאטימה, ייתכן שהחומרים שמשמשים לאטימה יישברו.
יש לעשות עיקולים עדינים בחוטים. זה דורש שנייה נוספת במהלך ההתקנה, אך זו ההבדל בין מחמם שיחזיק מעמד רק עונה אחת, לבין מחמם שיחזיק מעמד כל החורף.