ידיים קרות אינן רק לא נוחות – הן גם גורמות לחוסר שליטה בתנועות, מקשות על האחיזה, ופוגעות באווירה בערבי חורף על המרפסת. אנו משתמשים במחממי ידיים כדי לקבל חום מהיר, דווקא במקום שאנו צריכים אותו. אך אם המחמם מותקן בגובה נמוך מדי או בזווית לא נכונה, החום יהיה לא אחיד, והאנרגיה לא תגיע למקום הנכון.
אנו בונים את המחממים האלה על בסיס קרינת אינפרא-אדום, עם רכיבי פחמן-פיבר בתוך צינורות קוורץ. זה מאפשר חום ישיר שנע במהירות האור, ומחמם את האנשים והמשטחים קודם, ולא את האוויר. בפועל, ניתן להרגיש את החום תוך שניות, ללא רעש של מאוורר וללא זרמי אוויר. רוב המחממים עובדים מחשמל 120V, צורכים 1,500W, ויוצרים קרן חום ממוקדת ששומרת על האוויר סביב יבש ונעים. טרמוסטט מבונה בתוך המחמם, ומוודא שהחום נשאר יציב; בנוסף, מערכת הגנה כנגד הפיכה כובהת את המחמם אם הוא נופל.
הגובה והזווית בהם המחמם מותקן הם אלו שקובעים האם החום האינפרא-אדום אכן יגיע לידיים ולגוף. לרוב השימושים הביתיים, יש להכוון את המחמם כך שמרכז הקרן יפגע באזור החזה והידיים – בגובה של 6 עד 8 רגלים עבור מחממים המותקנים על התקרה, ו-4 עד 5 רגלים עבור אלו המותקנים על הקיר. יש לנטות את המחמם קצת כלפי מטה, בזווית של 15 עד 30 מעלות, כדי שיהיה חום אחיד על הרצפה והשולחן.
אם תבחרו את הגובה והזווית הנכונים, תרגישו חום אחיד בכל הידיים והזרועות – ללא אזורים חמים או קרים. המחמם פועל בפרקי זמן קצרים, וכך צריכת האנרגיה נשארת סבירה.
קרינת האינפרא-אדום נעה בליניארי, כך שמכשולים יכולים להפריע. יש לוודא שהקרן לא נחסמת על ידי וילונות, רהיטים או צמחים. אם משתמשים במחמם בחוץ, יש לבחור מחמם שמתאים לתנאי לחות – יש לבדוק את דירוג IP שלו – ולוודא שהוא מוגן מפני גשם ישיר.
יש לצפות שהמחמם יחמם רק את החפצים והאנשים שנמצאים בטווח הפעולה שלו, ולא את כל החדר. אם רוצים נוחות גדולה יותר, יש לשלב את המחמם עם מקום סגור או מחמם נוסף. ומכיוון שהחום האינפרא-אדום הוא דירקציונלי, יש לשנות את הזווית ככל שמשנים את המיקום – שינויים קטנים יכולים להשפיע באופן משמעותי על התחושה בידיים.